חומוס באמת עדיף לעשות עם אהבה, זה לא סתם משפט
שאומרים, אחרת כנראה שסתם תצא בלילה משעממת ולא אטרקטיבית במיוחד, או במקרה היותר
גרוע, ממרח מתובל יתר על המידה, שמשתלט על הקיבה ומסרב לעזוב במשך ימים שלמים.
שמכינים חומוס עדיף לתת למוח לנוח קצת ולתת לרגש את המושכות. עדיף שהבסיס עצמו
יהיה טעים, ולא להעמיס ולטשטש. עדיף להשאיר פשוט. בקיצור, לעשות עם אהבה.
המתכון הזה הוא פשוט ביותר, בלי טריקים ובלי
מרכיבים סודיים, אלא הדגש הוא על הטעם הנפלא של החומוס עצמו, ולא על כמות
המרכיבים. הנבטת הגרגירים תורמת רבות לתוצאה עם טעם טרי טרי, כאילו כרגע הגרגירים
יצאו מהתרמיל. דרך אגב, עוד יתרון של הנבטת גרגירי החומוס, וקטניות בכלל, הוא
שתחושת הכבדות לאחר הארוחה נעלמת, ואיתה גם הגזים.
חוץ מטעם נפלא, יש לחומוס גם יתרונות תזונתיים רבים
וחשובים. הוא מלא ויטמינים, כגון ויטמין E, ויטמין B6, ויטמין C ועוד. הוא מלא באשלגן, ברזל
וסידן. החומוס הוא גם שילוב נהדר של פחמימות וחלבונים ובכלל מקור נפלא לחלבון מן
הצומח. החומוס גם עשיר בחומצות אמינו שקשורות לפעילות המוח ומערכת העצבים וגורמות
לשיפור במצב הרוח. בקיצור, חומוס מטמטם.
המצרכים :
350 גרם גרגירי חומוס מונבטים (איך ולמה)
300 גרם טחינה גולמית משומשום מלא
מלח ים
פלפל
כמון
שמן זית
מיץ מלימון טרי
התהליך הוא מאוד פשוט. את הגרגירים המונבטים
מבשלים במים בערך 20 דקות, עד שהם מתרככים. בגרגירי החומוס קיימים חלבונים
מסויימים שמסיסים במים, ובזמן בישול הגרגירים הם משתחררים וצפים להם למעלה כמעין
קצף לבן. הקצף לא ממש טעים ויש להיפטר ממנו בעזרת כף.
לאחר שהגרגירים התרככו מוציאים בערך שליש מהם
ושומרים בצד לאחר כך. את היתר מעבדים במעבד מזון ביחד עם המים שבהם הם התבשלו.
מוסיפים בהדרגה את הטחינה עד שמגיעים למרקם די סמיך. אם יש צורך ניתן להוסיף עוד
מים או עוד טחינה. מוסיפים לימון, מלח, פלפל, מעט כמון ושמן זית ומערבבים עוד קצת.
לאחר מכן מעבירים לקערת הגשה, מפזרים מלמעלה את הגרגירים המבושלים ששמנו בצד,
מזלפים מעט שמן זית מלמעלה ומגישים. כמובן שעדיף להינות מהחומוס כאשר הוא עדיין
חמים וטרי. תהנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה